תביעות גוף בתאונות דרכים

בשונה מהנהוג לחשוב, תאונת דרכים אינה רק התנגשות בין שתי מכוניות. תביעות גוף בתאונת דרכים עשויות להופיע כתוצאה מאירועים שונים סביב המטרה של תחבורה, כמו למשל במקרה של ג'.

נזקי גוף בתאונות דרכים
ג' נהגה לנסוע למקום עבודתה בכל יום באוטובוס. באחד הימים העמוסים בתחנה, לא הספיקה ג' לעלות על האוטובוס אך שמלתה נתפסה בדלתות הרכב שנסגרו בפניה. היא צעקה אך הנהג לא שמע אותה, והחל בנסיעה. ג' נפלה ונגררה על הכביש כמה מטרים בטרם נקרע קרע בשמלתה והיא נחלצה מהגרירה. פצועה והמומה, פונתה ג' במצב קל לבית החולים עם שריטות בגופה ועל פניה. משם השתחררה עוד באותו היום.

למרות הפציעה הקלה יחסית, החלמתה של ג' לא הייתה קצרה. אמנם הנזק הגופני כלל בעיקר שריטות וכמה מכות יבשות, אך ג' מצאה שהיא סובלת מפגיעת חרדה קשה בעקבות תאונת הדרכים. הפרעות שינה וסיוטים ליוו את ג' בשבועות שאחרי האירוע. רעשים חזקים היו מקפיצים ומבהילים אותה, והיא חששה מלחזור ולנסוע באוטובוס וברכבים בכלל. ג' פנתה לטיפול פסיכולוגי, ונעזרה בתרופות פסיכיאטריות להפגת החרדה. היא טענה בטיפול שתחושת חוסר האונים וההשפלה הקשה שחוותה כאשר אנשים ראו אותה נגררת ברחוב, רודפת אותה ללא הפסק. אין ספק כי נזקי הגוף הפיזיים בתאונת הדרכים היו קטנים לעומת הנזקים הרגשיים.

תביעת פיצויים לאחר תאונת דרכים
ג' פנתה לייעוץ של עו"ד נזיקין המתמחה בתביעות גוף בתאונות דרכים. בהנחייתו הגישה ג' תביעה כנגד ההסעות חברת הביטוח של האוטובוס , תביעתה כללה את הנזק הפיזי, אך בעיקר את הנזק הנפשי שנגרם לה. חברת הביטוח  טענה כי היא לוקחת אחריות על הפגיעה הגופנית, אך אין קשר בין התאונה לבין הטיפול הפסיכולוגי הממושך של ג'. מאחר ו-ג' מעולם לא נזקקה לטיפול פסיכיאטרי לפני התאונה, היה קל לטעון כי הסימפטומים הנפשיים שפיתחה קשורים ישירות לאירוע הקשה אשר עברה. בנוסף, עדותו הכתובה של הפסיכיאטר המטפל שלה, אשר קבע כי תופעת החרדה התפרצה בסבירות גבוהה כתוצאה ממצב הדחק של תאונת הדרכים, סייעה לקבוע כי על חברת הביטוח  לשלם פיצויים בגין הנזק הגופני והנפשי במסגרת תביעת הגוף בתאונת הדרכים